בוקר טוב לכולם, חודש אוגוסט הינו חודש של חופש (תמיד הכל דוחים לספטמבר, או במדינה שלנו לאחרי החגים). ב-18 לאוגוסט בשנת 1920 אושר התיקון ה-19 לחוקה האמריקאית. תיקון זה העניק זכות בחירה לנשים. בשל כך את הטור החודשי נקדיש לנושא המאבק של נשים לזכות בחירה. כל בוקר נהיה בקבוצת הפייסבוק של צעירי רמת גן גבעתיים, בפינת #היוםלפני מוזמנים לעקוב.
שמדברים על הענקת זכות בחירה לנשים, מדברים על נושא כאוב. עצם השימוש במונח "הענקה" לא מסתדר שמדברים על מדינה דמוקרטית. איך הגיוני שבמדינה כמו ארצות הברית שהגדירה את עצמה "כמדינת החופש והחירות" נשים נאבקו למעלה משבעים שנה כדי שהקול שלהן ישמע בקלפי. אני לא מדברת אפילו מה קורה במדינות פחות מתקדמות. אחת הבעיות בעובדה שנשים לא בחרו הייתה שנשים לא יכלו להשפיע על חייהן. ברגע שנשים קיבלו זכות הצבעה הייתה להן השפעה ובמהרה הן גם נבחרו. ברגע שהייתה להן זכות מילה הייתה להן זכות להשפיע והתחשבו בדעה שלהן.
זכות בחירה לנשים לא הייתה מקובלת גם בדמוקרטיות של ימי קדם, במהלך המאה ה-19 נשים החלו להיאבק לזכות הצבעה שווה אולם מאבק זה לא היה פשוט וברוב המדינות נשים קיבלו זכות הצבעה רק במהלך המאה ה-20. המדינה הריבונית הראשונה שאפשרה לנשים להצביע הייתה ניו זילנד בשנת 1893. חשוב לציין שניתנה זכות להצביע לא זכות להיבחר, זה כבר סיפור אחר. בהמשך פינלנד אפשרה לנשים להצביע ואף להיבחר בשנת 1906, רוסיה בשנת 1917, בריטניה וגרמניה בשנת 1918, ארצות הברית בשנת 1920, בצרפת רק בשנת 1944, בשוויץ רק בשנות ה-70 ובסעודיה רק לפני 12 שנים. מוזמנים לקרוא את הרשימה המלאה.
התיקון ה-19 לחוקה האמריקאית, אשר התקבל באוגוסט 1920 הגיע אחרי מאבקים רבים. בעת הקמתה של ארצות הברית, לנשים היו את הזכויות האזרחיות שהיו לגברים. רוב הגברים החזיקו בתפיסה "שיש להגן על הנשים בפני הרוע שבפוליטיקה". לכאורה המצב היה נוח להם, נשים לא יכלו לבחור, נשים לא יכלו לדרוש זכויות שוות, לנשים לא הייתה השפעה. לכן גם נשים לא יכלו להחזיק חשבון בנק, לבחון מתי להתחתן ועם מי, ללמוד באוניברסיטה, לעבוד. לא היו זכויות לנשים במקומות עבודה (זכות לימי מחלה למשל או לשכר הוגן), נשים לא הגיעו לעמדות מפתח כי לא יכלו לרכוש השכלה. לאישה לא הייתה בעלות על גופה. בתקופה האחרונה מדברים המון על הנושא בהקשר של הפלות. גם כאן לוקחים מהאישה את הזכות לנהל את חייה ולקבוע על גופה (חבל שזה קורה בשנת 2023). לכאורה תמונת המצב של הנשים בארצות הברית של אמצע המאה ה-19 מזכירה את תמונת המצב של נשים באפגניסטן היום, חסרות זכויות , חסרות יכולת השפעה ותלויות לחלוטין בגברים. ומי מתנגד לשינוי הזה? כמובן הגברים אלא מי.
בשנת 1848 החלה בארצות הברית פעילות לקידום זכות בחירה לנשים הן ברמת המדינה (STATE) והן ברמת ארצית (כלל ארצות הברית). פה ניתן רגע את הדעת ארצות הברית בנויה כמדינות מדינות המרכיבות את ארצות הברית כולה. בחירות וחוקים יש לכל מדינה בנפרד וברמה הארצית (קצת על הבחירות בארצות הברית )
ועידת סנקה פולס הייתה הכינוס הראשון שעסק בנושא זכויות נשים בארצות הברית. הועידה נערכה ביולי 1948 ובעקבותיה התקיימו כינוסים נוספים. בכינוס זה יצאה דרישה למתן זכות הצבעה לנשים. בעקבות הכנס סוזן ב אנתוני ופעילות אחרות יסדו ארגונים אשר פעלו למען קידום זכות בחירה לנשים ברמה הארצית. ברמת המדינה עד לשנת 1914 אחת עשרה מדינות אפשרו לנשים זכות הצבעה ברמת מדינה. ארגוני הנשים דנו בשאלה האם נדרש למקד את המאבק לזכות הצבעה סביב שינוי החוקה האמריקאית. התיקון הראשון לחוקה עבר בבית הנבחרים ברוב קטן ב-10 לינואר 1918, בהתנגדות נציגי מדינות הדרום (מישהו מופתע? )לאחר הבחירות התיקון אושר שנית ואושר סופית והתקבל ב-18 לאוגוסט כאשר מדינת טנסי אישרה את התיקון. כמובן שהיו עתירות נגד המשפט העליון בארצות הברית, אשר נדחו לשמחתנו. לקריאה מורחבת)
ומה היה בארצנו? למזלנו המצב יותר טוב. כבר בספרו של הרצל, הוא חזה את מדינת היהודים כמדינה בה נשים בעלות זכות הצבעה. המחלוקת הראשונה בנושא הייתה בבחירות לוועד של המושבה זיכרון יעקב בשנת 1903. נשים בארץ דרשו זכות לבחור ולהיבחר כבר מהקמת מוסדות הישוב בימי המנדט הבריטי. הנושא עלה גם במחלוקות הלכתיות, כאשר רוב הרבנים חשבו שהדבר אסור. עם הקמת מדינת ישראל נשים היו זכאיות מהרגע הראשון לבחור ולהיבחר. (לקריאה מורחבת)
היום דיברנו על זכות מאוד חשובה במדינה דמוקרטית, זכות לבחור. כאשר אין זכות זאת לא ניתן לממש את שאר הזכויות האחרות. חשוב לזכור שההחלטה שהתקבלה ב-18 באוגוסט בשנת 1920 הייתה רק ההתחלה. זה הכל להיום, נתראה כל בוקר בפינה היומית ונסיים בשיר שקשור לנושא הטור היום.