נובמבר בסימן השכלה גבוהה

בוקר טוב לכולם, היום אנחנו פותחי את חודש נובמבר, חודש מיוחד במינו. חודש שמצד אחד הוא לא קיץ ומצד שני עוד לא חורף. חודש שמכיל בתוכו אירועים חשובים בהיסטוריה, רצח רבין, רצח קנדי, מלחמת העולם הראשונה והכרזת כ"ט בנובמבר. בחודש נובמבר מתחילים לרוב את שנת הלימודים האקדמאית באוניברסיטאות. בחרתי הפעם למקד את הטור החודשי קצת בהיסטוריה של מוסדות ההשכלה האקדמאים בארץ בראשית הישוב. כל בוקר נמשיך לדבר על אירועי היום, בפינה הקבועה בקבוצת הפייסבוק של "צעירי רמת גן גבעתיים".

אז מאיפה הכל התחיל, הקמת אוניברסיטאות ומוסדות אקדמאים בארץ הייתה לחלק בלתי נפרד מהחזון הציוני. כבר בשנת 1884, בוועידת קטוביץ בשנת 1884. מטרת הוועידה הייתה למצוא דרך לנסות לסייע להתיישבות היהודית בארץ, כינוס זה הניח לתחילת הפעילות הציונית הלאומית המאורגנת.  אחת הדרכים שהועלו לפיתוח הארץ והישוב היה קידום ההשכלה הגבוהה. אז איך למדו בתקופת העלייה הראשונה? אז הרוב לא למדו ומי שכבר למד נשלח ללמוד בחו"ל, באירופה. בין הייתר במוסדות הברון שלחו ללמוד בצרפת לימודים אשר היו חיוניים לצורך קידום הישוב בארץ (רפואה, הוראה, סיעוד, אגרונומיה וכדומה). אבל לפני מלחמת העולם הראשונה המצב משתנה.

בשנת 1901 החלו להבין את הצורך במוסד טכנולוגי בארץ. האימפריה העות'מאנית (טורקית) ששלטה בארץ באותה תקופה הייתה מפגרת מבחינה טכנולוגית. התקווה הייתה שקידום ההשכלה הטכנולוגית בארץ תסייע לכלכלת הישוב ולקידום העלייה. לאחר דרך מלאת מכשולים ב11 לאפריל 1912 הונחה אבן הייסוד,  בשנת 1913 הושלם המבנה (הטכניון הישן בחיפה, היום מוזיאון המדע), והלימודים נדחו גם בגלל בעיה כלכלית, גם בגלל מלחמת עולם וגם בגלל מלחמת שפות. מלחמת השפות הייתה סערה ציבורית אשר התרחשה בארץ בשנת 1913 ועסקה בין היתר בסוגיה "מה תהיה שפת הלימוד בטכניון". אחת הבעיות שהיו בנושא הייתה שספרי הלימוד לא היו בעברית באותה תקופה.

אחרי מלחמת העולם הראשונה, המצב לא השתפר, הבריטים רצו לייעד את המבנה להיות בית חולים, רוב הציוד נמכר והיו מחסור בכספים. בספטמבר 1924 הוחלט לקרוא לבית ספר הטכני "תכניון" (רק בשנת 1945 השם שונה לטכניון) , בשנת 1923 אלברט איינשטיין הסכים להיות נשיא הועד, בדצמבר 1924, בשעה טובה התחילו ללמוד. בשנת 1928 המוסד הוכר כ"מוסד להשכלה גבוהה" ובשנת 1929 בוגריו הראשונים קיבלו תואר מהנדס. בהתחלה היו רק שני מחלקות: ארכיטקטורה והנדסה אזרחית (נו היו צריכים לבנות פה..) , בשנות ה- 30 נפתחו גם פקולטות למכונות, הנדסת חשמל והנדסה כימית. בשנים אלו המוסד קלט הרבה יהודים שברחו מגרמניה. בשנות ה-50 נפתחו פקולטות חדשות: מתמטיקה, הנדסת תעשיה וניהול, פיזיקה והנדסה אווירונאוטית (מתוך צורך ביטחוני בקידום ענף התעופה בארץ). המוסד המשיך לגדול ולפתח וכיום הוא נחשב לאחד הטובים בעולם. הייתה לי הזכות להיות בין בוגרי הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה. לקריאה נוספת.

במקביל לטכניון, נוסדה בארץ האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1918 הונחה אבן הפינה ובשנת 1925 נחנך הקמפוס בהר הצופים. האוניברסיטה העברית בירושלים הינה האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ועד לשנות ה-50 הייתה עד גם היחידה (יחד עם הטכניון שעסק בלימודים טכנולוגיים מדעים). בטקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה נכחו בין הייתר הגנרל אלנבי (נציג השלטונות הבריטים אשר ראה בכך צעד נדרש לקידום הארץ), זאב ז'בוטינסקי וחיים וייצמן. אלברט איינשטיין שביקר במוסד בעת הקדמתו השמיע הרצאה על תורת היחסות. בשנים הראשונות עסקה האוניברסיטה בעיקר במחקר וההוראה החלה רק בשנת 1928, ובתקופת המנדט כללה לימודים לתארים מתקדמים בלבד (עולה השאלה איפה למדו תואר ראשון בארץ באותם ימים? ). האוניברסיטה העברית ללא ספק נחשבת לאחת האוניברסיטאות הטובות והמובילות בעולם כיום. לא מעט פרסי נובל ותגליות יצאו ממנה ולא ספק היא מהווה גאווה להתפתחות הישוב בארץ. לקריאה נוספת.

אז היום זה נראה פשוט ללמוד בארץ תואר אקדמי, פעם זה לא היה המצב. נאחל שנת לימודים פוריה ומוצלחת לכל הסטודנטים בעיר.

הילה