אוקטובר בסימן שירות נשים בצה"ל

בוקר טוב לכולם, היום אנחנו פותחים את חודש אוקטובר ואנחנו בעיצומה של עונת החגים. בשביעי באוקטובר לפני שלוש שנים, בחג שמחת תורה פרצה מלחמת "חרבות הברזל" ומאז חיינו לא היו אותו הדבר. כל מה שדמינו שקורה רק בסרטים קרה לנו בחצר האחורית, חטיפת אזרחים וחפים מפשע , ירי בלתי פוסק לעבר חצי מדינת, טילים מחוץ לאטמוספירה מאיראן, ממש חזון אחרית הימים. הדבר שהכי ריגש אותי במלחמה הנוכחית היה לראות את שירות הנשים בצה"ל ובמערכת הביטחון ועד כמה רבה תרומתן. בשל כך נקדיש את הטור הפעם לנושא שירות נשים בצה"ל.  כמובן נמשיך לדון באירועי היום בהיסטוריה, כל יום בפינתנו הקבועה בקבוצת הפייסבוק של "צעירי רמת גן גבעתיים".

כבר מתקופת התנ"ך נשים לקחו חלק במערך הלוחם, הרי איך הפילו את סיסרא? נכון יעל.

עם תחילת הישוב היהודי בארץ, לאט לאט השתנה גם מעמד האישה ושילובן של נשים במערך הלחימה. כבר בראשית המאה ה-20 נשים לקחו חלק פעיל בשמירה על ישובים יהודיים במסגרת ארגון "השומר". מי שהובילה את המהלך הייתה מניה שוחט, אשר נלחמה כדי שנשים ואף אימהות יוכלו לקחת חלק פעיל בהגנה.

בתקופת מלחמה העולם הראשונה, ארגון שרה אהרונסון הייתה אחת מראשי ארגון ניל"י. שרה, בת למשפחה מהעלייה הראשונה , שאפילו לא סיימה 12 שנות לימוד (נשים במושבות למדו עד גיל 12) ניהלה רשת ריגול מבית המשפחה בזכרון יעקב.

תרם הקמת מדינת ישראל נשים לקחו חלק פעיל במסגרת המאבק לעצמאות, נשים היו חברות בפלמ"ח, באצ"ל ובהגנה ולקחו חלק פעיל בפעילויות, למרות זאת המצב היה עדיין רחוק משוויון מגדרי (לכתבה) , יורם גאון אפילו הקדיש לכך שיר.

בשנת 1948, קמה מדינת ישראל, המחתרות פורקו ונוסד צה"ל, עם הקמת המדינה הוחלט להנהיג שירות חובה לנשים בדומה לגברים. שירות זה מהווה המשך ישיר לפועלן של נשים בתקופת המחתרות ודוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון ראה בכך ערך עליון. אומנם במדינת ישראל הונהג שירות חובה לנשים אך תפקידן של נשים בצבא היה שולי בהשוואה לגברים וחלקן הגדול ביצע תפקידים לא משמעותיים. בשנת 1972 נשים החלו להשתלב בתפקידי הדרכה שונים זאת בנוסף לתפקידי פיקוד וטכנאות שונים (לקריאה נוספת)

המהפך הגדול התרחש בשנת 1995: בג"ץ אליס מילר. במשך שנים קורס טייס, הקורס היוקרתי של חיל האוויר, היה סגור בפני נשים. אומנם בראשית המדינה היו טיסות, למשל זהרה לביטוב ויעל רום. אך בשלב מסווים הקורס נסגר בפני נשים. סיסמת חיל האוויר לאורך השנים אף הייתה: " הטובים לטייס, הטובות לטייסים". אך בשנת 1995 הכל השתנה. אליס מילר, עתודאית לאווירונאוטיקה בטכניון, שאפה להתקבל לקורס טייס עם סיום הלימודים (מהלך שאפשרי ד"א). אך צה"ל לא הרשה לה לגשת למבחנים, למה? כי היא אישה. אליס לא וויתרה ושלחה מכתב לנשיא המדינה. הנשיא, עזר ויצמן, מי שהיה טייס קרב ומפקד חיל האוויר בעברו ענה לה : " תשמעי מיידלע, את ראית פעם גבר סורג גרביים? ראית פעם אישה כירורגית או מנצחת על תזמורת? נשים לא מסוגלות לעמוד בלחצים הדרושים מטייסי קרב.". אליס לא ויתרה והגישה בג"ץ : והתוצאה הייתה חובה לפתוח את המיונים לקורס טייס לנשים. אליס אומנם לא עברה את המיונים (לא משנה כרגע למה) אבל סללה את הדרך לנשים רבות ואפשרה להן להגיע לקורס והובילה מהלך של תחילת פתיחת תפקידי לחימה לנשים.(בג"ץ אליס מילר)

אז היום יותר ויותר תפקידים פתוחים בפני נשים בצה"ל, במהלך מלחמת חרבות הברזל ראינו נשים בכל תפקיד אפשרי, עם זה בצוללת, בטנק או בתא הטייס. סיסמת חיל האוויר היא כבר "הטובות לטייס" (טוב לא לגמרי) ונשים בהחלט עושות חייל. לצערנו במאה ה-21 יש מי שעדיין מתנגד לשילובן של נשים בצבא. בתור קצינה במילואים ועובדת מערכת הביטחון קיבלתי לא מעט תגובות בשאגת הארי איך אני הולכת לעבודה ומסייעת ללחימה ולא לוקחת חל"ת כי אני אמא לתינוק. יש לא מעט שרואים עדיין במקומה של האישה בעורף ולא בלחימה או בסיוע ללחימה (המצחיק הוא שרוב התגובות שקיבלתי היו מנשים). ונסיים במשפט שמישהו אמר בשאגת הארי (מרץ 2026) : "שנת 2026 תיזכר כשנה שנשים בתא טייס ירו על גברים בחצאיות מהאוויר".  ומה קורה בעולם, תלוי באיזה מקום ומה חובת השירות.

אז היום דיברנו קצת על שירות נשים בצה"ל, נתראה כל בוקר בקבוצת הפייסבוק

הילה