חודש דצמבר שמח לכולם.. החודש החלטתי במסגרת הטור החודשי להקדיש את הטור לפרס נובל. כמובן מדי בוקר ובוקר (קצת לפני הזריחה) נמשיך לדון בטור #היוםלפני בפייסבוק של צעירי רמת גן גבעתיים בכלל אירועי היום.. יהיה חידות, יהיה מעניין וכמובן כולם מוזמנים.
אז נתחיל, למה דווקא פרסי נובל בדצמבר? אז קצת רקע כללי.
פרס נובל הינו פרס המוענק בכל שנה לאנשים או לארגונים, עבור מחקר יוצא דופן, המצאה ראשונית של ציוד או טכנולוגיה, או תרומה יוצאת דופן לחברה. הפרסים מוענקים החל מ-1901 מריביות קרן נובל שהוקמה בהוראת צוואתו של אלפרד נובל, תעשיין שוודי וממציא הדינמיט. הפרסים מחולקים ב-10 בדצמבר, יום פטירתו של אלפרד נובל (זה עונה על שאלת העיתוי).
אז ככה נובל המציא את הדינמיט והרגיש שההמצאות שלו במקום לתרום לאנושות עושות רק נזק ולכן בצוואה שלו הוא משאיר סכו כסף שיינתן כפרס לשם מטרות טובות בפיתוח המדע (במילים אחרות רוצה להרגיע את המצפון שלו). פרס נובל המקורי ניתן בחמישה תחומים: פיזיקה, כימיה, רפואה, ספרות ושלום. החל משנת 1968 נוסף גם פרס נובל לכלכלה.
הזוכים בפרס נובל מקבלים מדליה, תעודה ופרס כספי (בערך מיליון דולר). תאמת שחושבים על זה העיקר זה הכבוד ופחות הפרס הכספי. נדמה לי רוב הזוכים תורמים את הפרס. מה גם שאם זוכרים כמה אנשים, הפרס מתחלק ביניהם.
אז כפי שכולנו יודעים האם היהודי תמיד התברך בחוכמה ובשל כך נסקור סקירה קצרה של הישראלים שזכו בפרס המכובד.
אז ככה הישראלי הראשון שזכה בפרס נובל היה שי עגנון בשנת 1966, עגנון לא זכה בפרס אל תגלית מדעית או על תורמתו לשלום העולמי, אלא על כישורו הספרותי. למי שזוכר בימי התיכון העליזים הסיפורים של עגנון מאוד מתקשרים לעם היהודי ולציוניות (למשל האדונית והרוכל). בתור מי שלעולם לא הייתה גאון גדול בספרות, לסיפורים שהוא כתב דווקא התחברתי. עובדה מעניינת נוספת עגנון עלה לארץ פעמים.
בהמשך שלושה מנהיגים ישראלים זכו בפרס נובל לשלום. הראשון היה ראש ממשלת ישראל מנחם בגין שזכה בפרס נובל לשלום בשנת 1978 עבור הסכם השלום בין ישראל למצרים. לאורך ההיסטוריה זה די מוזר שדווקא המנהיג שהיה בעברו איש מחתרת והיה בחלק הימני של המפה הפוליטית, זכה לבסוף בפרס נובל לשלום.
בשנת 1994 ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין ושר בחוץ שמעון פרס זכו בפרס נובל לשלום עבור תרומתם לתהליך השלום עם הרשות הפלשתינית, לא עלינו הם חלקו את הפרס עם יאסר ערפאת, מה שהעלה לא פעם ביקורת על בחירת הזוכים בפרס. תאמת די אירוני לא נראה שכל השלישיה סובלת אחד את השני בכלל.
בטקס זה יצחק רבין נושא נאום, שלדעתי הוא אחד המרגשים נאם. מצרפת ציטוט:
"בגיל שבו תלמידים מנסים לפענח את סודות המתמטיקה ואת מסתרי התנ"ך, בגיל שבו פורחות אהבות ראשונות, בגיל שש-עשרה, נתנו בידי רובה כדי להגן על חיי - ולמרבה הצער גם כדי להרוג בשעת סכנה. זה לא היה החלום שלי. רציתי להיות מהנדס מים. למדתי בביה"ס חקלאי . חשבתי שמהנדס מים זהו מקצוע חשוב במזרח התיכון הצחיח. אני עדיין חושב כך גם היום. נאלצתי להחזיק ברובה. משך עשרות שנים לבשתי מדים. תחת פיקודי, הלכו אל מותם אנשים צעירים שרצו לחיות ולאהוב. תחת פיקודי. הרגו אנשי אויב שנשלחו להרוג אותנו" (יצחק רבין 10 לדצמבר 1994).
אבל כפי שאנחנו יודעים המוח היהודי לא ממשיך לפעול.. ובשנת 2002 דניאל כהנמן זוכה בפרס נובל לכלכלה על מחקריו בשילוב המחקר הפסיכולוגי בכלכלה, בתהליך קבלת ההחלטות. בשנת 2004 אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר, פרופסורים מהטכניון, זוכים בפרס נובל בכימיה על תרומתם למחקר לפירוק החלבונים. כאן ניתן לראות את אהרון צ'חנובר מדבר על חשיבות המדע והאתיקה בימי הקורונה, ללא ספק מעניין.
שנה לאחר מכן בשנת 2005, ישראל אומן, מתמטיקאי מהאוניברסיטה העברית בירושלים זוכה בפרס נובל בכלכלה על מחקריו בתחום תורת המשחקים. לאחרונה בגיל 91 המופלג הוא התראיין על ההחלטות אותן מקבלת מדינת ישראל. ללא ספק מדובר באישיות מרשימה.
בשנת 2009, עדה יונת, ביוכימאית ישראלית ממכון ויצמן עושה היסטוריה ומביאה לישראל לא רק נובל בכימיה אלא היא זוכה להיות הישראלית הראשונה (ולצערנו בינתיים גם היחידה) שזוכה בפרס. זכייתה של עדה יונת עודדה נשים נוספות להצליח ולפנות לתחומים מדעים. קבלו קישור לסרטון מרגש ביום הזכייה.
בשנת 2011 פרופסור דן שכטמן מהפקולטה להנדסת חומרים בטכניון מקבל פרס נובל בכימיה ובשנת 2013 ישראלי נוסף, אריה ורשל, שאינו מתגורר בארץ זוכה אף הוא בפרס.
אז מה למדנו מהתור החודש, למדנו על פרס נובל, למדנו שבארצנו הקטנטנות לא מעט ישראלים (וישראלית אחת) זכו בפרס. למדנו שיש לאן לשאוף. דרך אגב רשימת הזוכים בעם היהודי היא עצומה (למי שמתעניין) ועד אז שתהיה לנו סיום שנה מלאת שאיפות.
זה הכול להחודש.. יש למה לצפות כל בוקר בפינה, עם הרבה אירועים בשלל תחומים.
אשמח לשמוע תגובות, דעות והצעות..