את מה הלו''ז גיליתי ב'אירועים' בפייסבוק. ''פיקניק חופשת פסח''.
אמרתי יאללה, גם ככה אני מנסה להתגבר על איזה גבר דוש,
אולי אכיר מישהו בפיקניק שישכיח אותו.
הגעתי באיחור. שמתי את החטיפים שהבאתי על שולחן האוכל שנראה אחרי הפצצה.
היה בשולחן מטבל. בעד שלום אני לא נוגעת במטבל אחרי שכולם אכלו ממנו מהפה.
התיישבתי במחצלת ליד מישהי והתחלנו לדבר.
מסתבר שגם היא אוטוטו בת 40 ומחפשת את עצמה.
גם היא באה לבד לפיקניק כי חברות שלה נשואות.
ואז התיישב לידנו בחור.
בחור שעכשיו, אחרי שנה, הוא ה-אקס שלי.
כן. את האקס הכרתי בפיקניק של מה הלו''ז, לא בספידייט. יצא למישהו להיות במפגש ספידייט שלהם?
לקחו לקיצון את הרעיון של 'עידן השפע'. 17 פאקינג דייטים בערב אחד. למי יש עצבים?
אבל נרשמתי, מה יש לי לעשות? להישאר עוד לילה מול המסך?
הגעתי לשם. הבר היה מלא נשים. כל אישה התיישבה בשולחן משלה. חיכינו שהגברים יכנסו.
סידרתי את השיער בהתרגשות, הרגשתי כמו מוצר לפני מכירה פומבית.
ואז נכנסו הגברים וכל גבר התיישב מול מישהי.
איך שהראשון מגיע אלי, רק לפי איך שהוא נראה,
אני כבר אומרת בלב 'אין מצב שאני אצא עם הדבר הזה'.
מה עכשיו להעביר אתו שיחה 7 דקות... איף...
לא נורא, שמתי חיוך מזויף, שאלתי אותו כמה שאלות שלא זכרתי את התשובות והזמן נגמר.
ואז התיישב מולי הגבר השני. גם הוא לא הטעם שלי,
אבל מסתבר שהוא ביולוג והוא הכיר את המחלה הנדירה שהייתה לאבא שלי והקשיב לי.
הייתי צריכה אוזן קשבת. לימים נשארנו בקשר וזכיתי בחבר שתמך בי כשאבא נפטר.
בואו נדבר תכל'ס, מה אתם מסתירים?
ידיד שלי אוטיסט ושאל אם להגיד את זה לנשים בספידייט.
וואלה לא ידעתי מה לומר לו, הרי ברור שרוב הסיכויים שיפסלו אותו על זה.
אני פותחת הכול עלי -
זמרת שלא מוצאת את עצמה, אלהורית, מתמודדת נפש, חוסר ניסיון מיני, יחסי אנוש נוראיים.
למה לא? שידעו. גם ככה גברים הם ויזואליים וברושם ראשוני יתנו משקל יותר גדול ל-איך שאני נראית.
קיצור הגבר הבא שהתיישב מולי רצה להקים משפחה (ילדים? אני? ביי, מה זה ביי, הכי ביי).
פתאום, הגבר אחריו, היה עובד סוציאלי חתיך בקטע מוגזם.
ישר גרם לי לשאול את עצמי מה הוא עושה בספידייט. סימנתי אותו בדף כ'כן'.
כמובן שיום אחרי, כשאנחנו שומעים מי סימן אותנו כ'כן', הוא לא כתב אותי :\
בערך בדייט ה-10 התחלתי לאבד סבלנות.
נגמר הסבב ואני גמורה. מה הלו''ז אמרו: ''עכשיו זמן מינגלינג פריסטייל''.
ב-ס-ד-ר. לקחתי את התיק ורצתי לאוטו. פריסטייל.
מסקנות? להכיר בפיקניק.
נ.ב - טבע האדם הוא להתלונן, אז אני מתמרמרת.
אבל מה הלו"ז בסך הכול מייצרים הזדמנויות להכיר ותכל'ס כל הכבוד...