בוקר טוב לכולם וחודש יולי שמח. אז היום הראשון ליולי תחילתו הרשמית של החופש הגדול והחופש מהפקקים (או לפחות ההקלה בהם) לכולנו. אז בשעה שאתם בדרך לים, מחפשים מה לעשות עם הילדים בחופשה או סתם מתעלפים מהחום ברחובות רמת גן, נדון היום במסגרת הטור החודשי בסוגיה מעניינת בביטחון מדינת ישראל הקשורה לחודש יולי. כל בוקר, קצת לפני הזריחה נפתח את היום באירועי היום מהעבר בפינת #היוםלפני בקבוצת הפייסבוק של צעירי רמת גן גבעתיים. מוזמנים לעקוב.
אני רוצה להחזיר את כולנו ל12 ביולי 2006, מלחמת לבנון השנייה. באותה תקופה ההייתי סטודנטית (עתודאית) בסמסטר ראשון בטכניון בפקולטה להנדסה אווירונאוטית וחלל. אני זוכרת את הירי הרקטי הראשון ויותר מכל את שיבוש מהלך החיים התקין והשגרה של תושבי צפון ישראל. הנזק לא היה רק לתקופה הקצרה, אלא נגרר תקופה ממושכת גם לאחר סיום הלחימה. זכיתי לחוות זאת כסטודנטית תושבת חיפה. 8 ביולי 2014, שמונה שנים מאוחר יותר. אני כבר מהנדסת אווירונאוטיקה בחיל אוויר ונפתח מבצע צוק איתן. מה שהדהים אותי יותר מכל היה המשכת אורך החיים הכמעט תקין במרכז הארץ על אף הירי הרקטי הבלתי פוסק לעבר חלקים נרחבים ממדינת ישראל. כל זאת התאפשר תודות למערכת אחת, שמהווה ללא ספק הצלחה ישראלית: כיפת ברזל.
מלחמת לבנון השנייה העמידה את מדינת ישראל ואת העורף הישראלי בפני תמונת מציאות חדשה. בשונה ממלחמות קודמות, עיקר האיום על מדינת ישראל מאז מלחמת לבנון השנייה הינו נשק תלול מסלול המשוגר לעבר העורף הישראלי. לא מדובר באיום קיומי או בחשש לכיבוש, מדובר על נשק שפעמים רבות הינו מיצור עצמי ועלות הרכבתו זולה. מזמינה כולם לחפש סרטונים ברחבי הרשת "כיצד ניתן לייצר רקטות בבית". תאמינו לי זה לא מסובך. למרות זאת נשק זה משבש אורך חיים. תחשבו שמספר בשעה נורה חומר נפץ לעבר אזור מיושב. תמיד עולה השאלה "האם זה נשק מדויק". התשובה בגדול היא לא. נשק רקטי איננו מדויק, כלומר רקטה הנורית מאזור רצועת עזה יכולה לפגוע בשטח של עשרות ק"מ באזור תל אביב. להמשך הרחבה על רקטה מול טיל ומה ההבדל ביניהם מוזמנים לקרוא את הכתבה הבאה.
אז איך בעצם נולד הרעיון של כיפת ברזל? במלחמת לבנון השנייה צה"ל אינו מצליח לבלום את האיום הרקטי על ישראל. פגיעות הרקטות משבשות לגמרי את מהלך החיים התקין בצפון. הדרך המדיני מבין שהמצב אינו יכול להימשך, ושצריך למצוא פתרון. שכן האיום הרקטי רק ילך ויגדל. חשוב לציין ששיבוש החיים בעורף פוגע במרחב תמרון ויכולת הפעולה של הדרג המדיני זאת בנוסף למשאבים הרבים המופנים לטפל באוכלוסייה אזרחית. הדרג המדיני ובראשו שר הביטחון דאז, אמיר פרץ (אותו אחד שצחקו עליו עם המשקפת בלבנון השנייה) מבין את הנושא (בין השאר כי הוא תושב שדרות ומרגיש את זה בבית כמו שאומרים) ופועל לקידום הפרויקט. נוסיף לכך שפרויקט כזה שם את מדינת ישראל והתעשיה הביטחונית בחזית הטכנולוגיה הבינלאומית ותורם כלכלית למשק. אנשי הצבא דווקא התנגדו הם ראו בפיתוח מערכת שהיא "הגנתית" כחולשה של מדינת ישראל זאת בנוסף לעלויות הגבוהות של הפרויקט. כמו כן אנשי הצבא אינם רואים באיום על העורף כבעיה של הצבא.
אז אחרי שסיימו לריב והתחילו פיתוחים הפרויקט יוצא לפועל (חלקו במימון אמריקאי) במבצע עמוד ענן (2012) המערכת זוכה להישגים רבים שרק עולים בצוק איתן (2014). שגרת החיים בעורף הישראלי מצליחה להישמר על אף הירי הרקטי. אז כמה עובדות על כיפת ברזל היום. כיפת ברזל הינה מערכת הגנה אקטיבית המיועדת להתמודד מול רקטות, פצצות מרגמה וכטב"מים. החברה המפתחת הינה רפאל והמכ"ם הינו תוצרת אלתא. כיפת ברזל הינה מערכת אזורית. כלומר ישנן סוללות שפרוסות ברחבי הארץ וכל סוללה מגינה על האזור שלה (זאת בשונה מחץ או קלע דוד). תמיד עולה השאלה "למה כיפה לא ירטה". אז יש לכך כמה הסברים. הראשון זה קרבה לגבול וגובה יירוט. תחשבו בהגיון, צריך שיהיה פרק זמן מינימלי למיירט לעוף ולפגוע ברקטה, אחרת הוא יתפוצץ על העורף בטעות. דבר שני, צריך לזכור אם במבצע שנורות בו מאות רקטות ליום ופוגעות רק 5 כל השאר מיורטות אנחנו נמצאים במצב סטטיסטי די טוב. מדינות נוספות אף רכשו את המערכת (אפילו לפינלנד וקנדה יש.. מול מי הם נלחמים?) ואף מוצא רעיון לפתח כיפה ימית.. לקריאה נוספת.
ולסיום, ההייתי חייבת לסכם בסרטון קצר,
כל מי שמעוניין לשאול שאלות או רוצה מידע נוסף מוזמן בברכה.
זה הכל להפעם שיהיה חודש שקט ולא יותר מדי חם