להראל יש קעקוע של דובדבן בגב. חצי דובדבן.
הוא עושה שורות של קוק ממראה שבורה.
יש לו עיניים כחולות, כמו של ים. ליותם היו ירוקות.
כמו של גראס.
בדרום אמריקה הוא טייל לבד. גם בהודו. גם בתיאלנד.
היה לו טוב יותר ככה.
הוא חיפש וחיפש וחיפש ולא מצא.
עדיין לא מצא?
אולי עדיף כמו יותם. שם.
עדיף אוניברסיטה. או הבינתחומי.
אפשר ללכת לראות זריחה. או שקיעה. לא משנה.
ממילא הוא שכח כבר מה זה
לישון.
להראל יש דם על החולצה. חולצה קרועה.
הוא מרוקן מחסנית של M16 מקוצר. ועוד מחסנית.
יש לו שיער שחור וחלק. ליותם היה אפרו של תימנים.
בליטני מצאו קרחת.
אמרו לו ציפרלקס. וגם ואליום. וגם קצת משחק אותה.
אין לו כוח.
הוא ניסה וניסה וניסה ולא הצליח. עדיין לא הצליח?
אולי עדיף כמו יותם. שם.
עדיף ילדה קטנה. או ילד
אפשר ללמד אותם על אהבה. או שנאה. לא משנה.
ממילא הוא שכח כבר מה זה
להרגיש.
אולי הוא בדיוק כמו יותם
כאן.
