top of page

לא יכולה לשנות את העולם, אבל יכולה לכתוב על זה

אני בטוחה שאתם חושבים עכשיו, ממ.. כותרת מעניינת. מעניין למה היא כתבה את זה. יצא לי לחשוב הרבה לאחרונה במסע חיפוש העבודה שלי, שהוא מן הסתם, לא הראשון ובטח לא האחרון. מה שכן - זהו חיפוש שונה לחלוטין בגלל מצב הקורונה. בחיים לא מצאתי את עצמי ללא עבודה ובאמצע "מגיפה", אם אפשר לקרוא לזה ככה. הרגשה מוזרה. נדמה שמצב השוק גם ככה לא היה בשמיים, והקורונה ריסק אותו סופית. או שלא?


לשבת בבית כמה חודשים זה לא כיף. אמנם עבדתי פה ושם, אני מנסה ללמוד דברים חדשים ולתרגל את הכתיבה שלי, אבל זה לא באמת אותו הדבר. אתה לא מרגיש "פרודאקטיב". אני יודעת שכרגע נמצאים במצבי עוד הרבה מאוד אנשים שיוכלו להזדהות, אבל בואו, זה לא באמת מנחם. זה לא שאני מחפשת את העבודה המושלמת עם הבוס המושלם והשעות המושלמות. אין לי בעיה להתגמש על דברים מסוימים ואני יודעת שאף עבודה לא באמת "מושלמת". אבל תמיד יש הרגשה של "רדיפה" אחרי מגייסים ולמה רק אני צריכה להתגמש בחיפוש עבודה? אפשר להגיד שמצד אחד נחמד לי להיות בבית ולא לקום בבוקר, מצד שני לא כיף לי. אני מרגישה עצלה יותר מדי, אפילו בשבילי.


החלטתי לכתוב את הפוסט הזה, יראה מי שיראה, בפנייה גם למגייסים. אני רואה אינסוף פרסומים של מגייסים ואנשי מקצוע על: "בוא ללמוד איך לשדרג קורות חיים", "בוא ללמוד איך לעבור ריאיון עבודה", "בוא ללמוד איך להשיג עבודה", ושלל דברים כאלה. אני לא אומרת שהכל בולשיט, זו ממש לא כוונתי. אני חושבת שזה מבורך לנסות לעזור לאנשים לחפש עבודה אבל זה גם לא כל כך מציאותי. למה? כי הרבה חברות פשוט שמות רגל למועמדים פוטנציאלים. אני אדבר גם בשם עצמי וגם בשם מקרים אחרים שנתקלתי בהם ברחבי האינטרנט; מגייסים פוסלים אנשים על כלום. פשוט *כלום*. לא נותנים אפילו הזדמנות לעשות תרגיל, להראות את היכולות. הקורות חיים שלי אמנם מייצגים אותי, אבל הניסיון והידע שלי יותר מייצג אותי. ואם האנגלית שלי מצוינת אבל לא בשפת אם אז אני לא מספיקה לתפקיד? התבלבלתי ואני גרה בישראל או בארה"ב? אם אין לי תואר אז אני לא יודעת או לא מבינה בכלום? בכל חיי, הגעתי לעבודות עם חצי ידע ולמדתי תוך כדי עבודה, ואפילו נהייתי ממש ממש טובה בזה. כי איך אני אדע אם לא אתנסה בכך?


הדברים האלו שציינתי למעלה, ממש מעצבנים, מעייפים ואף מתסכלים אותי. אני באמת חושבת ששוק העבודה צריך להתעורר ולהשתנות, ולא רק כשיש "קורונות". למה לא לעבוד מהבית אם יש אופציה כזו? זה הרבה יותר נוח לעובד ולמעביד. ואם לא כל השבוע, לפחות חלק מהשבוע. ככה העובד נח קצת יותר והוא נותן יותר מעצמו, בלי עייפות יתר של נסיעות ארוכות בפקקים. נתקלתי לאחרונה במספר חברות שהלכו על מערכת פרויקטים יותר מאשר שליחת קו"ח. מה זה אומר? זה אומר בעצם שאפשר לעשות תרגיל ולפי זה רואים התאמה, במקום קורות חיים. לדעתי זה ממש טוב והלוואי שיותר חברות יתנסו בזה. לא יודעת כבר כמה פעמים שמעתי את המשפט "את ממש מוכשרת את תמצאי", או "איך לא חטפו אותך עדיין? את מוכשרת!", ולא הייתה לי תשובה לזה. כי באמת אין לי.





אז באמת כדאי לתת צ'אנס לאנשים שבאמת רוצים לעבוד ולהתפתח, במקום לסמוך על רובוטים שיעשו את העבודה השחורה על סמך מילות מפתח, מבלי באמת להכיר את היכולות של הבן אדם. אפשר לעבוד מהבית ולא חייבים להגיע למשרד. אפשר לשמוע בן אדם שיש לו מה להציע ולא להסתמך על מילים כתובות ולהסיק מסקנות. אפשר גם להפסיק לשאול שאלות מיותרות ומטומטמות כמו "מה החולשות שלך" או "איך מכניסים 100 ליצנים למכונית" כי מצטערת, זה ממש לא מראה מי אני וגם לעולם לא יראה. והיי, גם מותר לחזור למועמד ולהגיד לו "לא התקבלת", אבל רק מותר. להיות אנושי זו לא מילה גסה.


בברכת בריאות ושאיפה לפרנסה טובה - אל האינסוף ומעבר לו!

קארין.

פוסטים קשורים

הצג הכול
bottom of page